Chap. 365
הִזְהִיר הַמֶּלֶךְ מֵהַרְבּוֹת מָמוֹן מְיוּחָד לְעַצְמוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים יז, יז) ''וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לוֹ מְאֹד''. וּגְבוּל זֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִן הַגּוֹדֶל אֶלָּא בְּשִׁיעוּר מַה שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לְמֶרְכַּבְתּוֹ וַעֲבָדִים מְיוּחָדִים לוֹ. אֲבָל שֶׁיְּקַבֵּץ מָמוֹן לְתוֹעֶלֶת כָּל יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה מוּתָּר. וּכְבָר בֵּאֵר הָאֵל יִתְעַלֶּה בַּכָּתוּב טַעַם שָׁלֹשׁ מִצְוֹת אֵלּוּ, רוֹצֶה לוֹמַר לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לוֹ. וּבַעֲבוּר שֶׁנּוֹדַע טַעֲמָם וְסִבָּתָם הִגִּיעַ בַּעֲבוּרָם מֵהַנְּטִיָּה מֵהַדַּת מַה שֶׁכְּבָר הִתְפַּרְסֵם מִסִּפּוּר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע''ה עִם גּוֹדֶל מַדְרֵגָתוֹ בִּידִיעָה וּבַחָכְמָה וֶהֱיּוֹתוֹ יְדִיד יָהּ. אָמְרוּ ז''ל שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה רֶמֶז וְהֶעָרָה לַאֲנָשִׁים שֶׁהֵם יָדְעוּ טַעֲמֵי הַמִּצְוֹת כֻּלָּם יִקְרֶה לָהֶם הַנְּטִיָּה, אִם זֶה הַשָּׁלֵם בְּחָכְמָה וְגָדוֹל בְּמַעֲלָה כְּבָר דִּמָּה וְחָשַׁב שֶׁאֵין הַפְּעוּלָה זֹאת בְּהֶכְרֵחַ סִבָּה לַעֲבֵירָה הַהִיא מַה יִהְיֶה שֶׁכָּל הֶהָמוֹן עִם חוּלְשַׁת דַּעְתָּם הִנֵּה יַחְשְׁבוּ בָּהֶם וַיֹּאמְרוּ כְּלוּם הָיָה אָסוּר כָּךְ אוֹ צִוָּה בְּכָךְ אֶלָּא מִפְּנֵי כָּךְ אֲנִי אֶהְיֶה נִזְהָר מֵהַדָּבָר שֶׁבַּעֲבוּרוֹ צִוָּה בַּמִּצְוָה הַהִיא וְלֹא אָשִׂים לֵב עָלֶיהָ. וְאָז יִהְיֶה נִפְסָד יוֹשֶׁר הַדָּת. וְלָכֵן הִסְתִּיר הָאֵל יִתְעַלֶּה טַעֲמָם וְאֵין מֵהֶם גַּם אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ טַעַם וְעִלָּה וְסִבָּה, אֲבָל רוֹב הַטְּעָמִים הָהֵם הָיָה מִן הַצּוֹרֶךְ לְהַסְתִּירָם שֶׁלֹּא יַשִּׂיגֵם שֵׂכֶל הֶהָמוֹן וְלֹא יְבִינוּם, וְהֵם כֻּלָּם כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא (תהילים יט, ט) ''פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינַיִם''. וּמֵאֵת הָאֵל אֶשְׁאַל עֵזֶר לְקַיֵּים הַמְּצוֶּוה בּוֹ מֵהֶם וּלְהַרְחִיק הַמּוּזְהָר מֵהֶם. (שׁוֹפְטִים, הִלְכוֹת מְלָכִים פ''ג):
365
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source